עבודה בתאילנד

לפני מספר שנים כשטסתי לטיול במזרח עם יריב, חבר טוב שלי, כחלק מהטיול הגדול שתכננו לעצמנו אחרי צבא, בין היתר הגענו גם לתאילנד. מצאתי את עצמי לאחר תקופה של 8 חודשים משתקע בעבודה בתאילנד. תמיד שמעתי על אנשים שטסים לעבודות בחו"ל, אבל מעולם לא באמת ניסיתי בעצמי את מזלי, לא חשבתי שבאמת שווה לעזוב את הכל רק בשביל לעבוד בתאילנד...

עבודה בתאילנד - ההתאהבות בבנקוק

זה נשמע הזוי, אבל כשהגענו לבנגקוק הרגשתי כאילו אני ממש מחובר לאווירה של המקום. לא יודע מה זה היה, אבל בתחושה שלי הרגשתי מעין צורך לנסות ולברר מה כל כך מסקרן אותי דווקא בעיר הסואנת הזו, דווקא מכל המזרח זה המקום שהכי כבש אותי. בתור התחלה נשארתי בבנגקוק חודש שלם, כבר בשבועיים הראשונים יריב חתך ממני והמשיך לצפון, זו היתה הפעם הראשונה שהתפצלנו במשך כל הטיול. עדיין לא התחלתי עם העבודה בתאילנד, פשוט נשארתי במלון רמאדה שבו התמקמנו עם ההגעה לתאילנד ומשם התחלתי לסרוק את המקום לעומק. אני לא יודע להסביר, אבל משהו באופי המאופק והחוצפן של התאילנדים מאוד עשה לי את זה. בשלב כלשהו, עוד לפני שבאמת התחלתי עם העבודה בחו"ל , פגשתי את איטקה- תאילנדית שוודית יפהיפייה שנראת כאילו הוציאו אותה מבית ברביות. היא עבדה בסוכנות הטיולים שדרכה יריב טס לצפון ומאז התחברנו והיא הראתה לי את בנגקוק דרך העיניים המקומיות. לאחר חודש שלם של הנאה צרופה עם איטקה החלטתי שאני חייב להמשיך בטיול.. ניסיתי לשכנע אותה שתצטרף אלי, אבל לא אישרו לה מטעם הסוכנות, אז המשכתי לבד.

הטיול בתאילנד

טסתי לצפון, הצטרפתי לקבוצה של חבר'ה ישראלים במשך כמה ימים, לאחר מכן המשכתי לאיים בדרום, התחלתי בקוסמויי וקופנגן, שם התחברתי שוב ליריב, משם המשכנו לפוקט וקופיפי, על הדרך גם היינו בקראבי. כל אותו חודש וחצי הרגשתי כאילו משהו חסר לי. ראיתי כמה ישראלים שמצאו לעצמם עבודות בתאילנד בסוכנויות למיניהן וחשבתי לעצמי שאני חייב לנסות גם כן להיכנס לאחת כזו, יריב ממש לא אהב את הרעיון וכשהגענו לבנגקוק התפצלנו בשנית- הוא טס חזרה לארץ ואני המשכתי עם איטקה לקנצ׳נבורי.

איטקה

כל אותו הזמן שטיילתי עם יריב באיים שמרתי על קשר הדוק עם איטקה, בהתחלה זה היה קשר ידידותי בלבד, רק בקנצ’נבורי היחסים בינינו עברו להילוך גבוה יותר. היינו שם שבוע וחצי, כל אותו הזמן היא חפרה לי שהיא רוצה שאני אשאר בעבודה בתאילנד והבטיחה לסדר לי מקום בסוכנות בה היא עובדת.
התחלתי לעבוד שם וגיליתי שאני אפילו טוב מאוד בעבודה בסוכנות, עבדנו במיוחד עם אירופאיים. לאחר תקופה של חודשיים וחצי, כשאני ואיטקה כבר היינו זוג עם שורשים עמוקים במיוחד החלטתי לפתוח עסק של תכשיטים במקום.

מאני, מאני, מאני

לקח לי 5 חודשים להרים את העסק, והלך לי פגז, לא מוגזם להגיד שהולך לי עדיין. מעולם לא חשבתי שאני אמצא את עצמי במדינת עולם שלישי פותח בחיים חדשים, אבל טוב לי פה עם איטקה הקטנה שלי ועם העבודה בתאילנד- שהכל פה זורם בקלות וכל כך פשוט. איטקה היא יד ימיני ואנחנו מתפעלים ביחד את העסק כבר למעלה משנה וחצי. אנחנו מוכרים בעיקר תכשיטי כסף המיובאים ממקומות ייחודיים ברחבי העולם, בזמן הטיול שלי במזרח גיליתי כמה מקומות ששווה להשקיע ולייבא לארץ, אז עשיתי את אותו הדבר רק בעבודה בתאילנד.
פעם אחת בזמן העבודה בתאילנד קפצתי לארץ לביקור משפחתי, זה היה בערך חצי שנה לאחר פתיחת העסק החדש, איטקה באה איתי והמשפחה שלי קיבלה אותה בהמון אהבה. כרגע איטקה בהיריון ואנחנו עוברים לדירה מעט יותר מרווחת כדי שלעולל הקטן יהיה חדר נורמלי כשיגדל.

החלטתי לכתוב את המאמר הזה כדי להראות שהחיים שלנו הם כל כך דינמיים והזויים שכל דבר יכול לקרות בהם. איטקה והעבודות בתאילנד הם שני הדברים האחרונים שחשבתי שבאמת יקרו לי במהלך הטיול. הייתי רשום בכלל ללימודי הנדסת מכונות באפקה, הייתי בטוח שאני חוזר ומתחיל במלוא המרץ, אבל בסופו של דבר הדברים התגלגלו אחרת ואני עכשיו הכי מאושר בעולם, כי נתתי לדברים לזרום בצורה טבעית, שזה הכי חשוב.

Comments are closed.