עבודה בדרום אמריקה

כמו משתחררים רבים, גם אני טסתי לדרום אמריקה, אמנם לא לעבוד בדרום אמריקה טיילתי בדרום אמריקה מצאתי את עצמי עוגנת במקומות רבים לתקופה ארוכה דווקא כדי לעבוד במקום, שזה גרם לחווית הטיול שלי להתעצם הרבה יותר.

עבודה בדרום אמריקה - מורו

כל מי שהיה בטיול בדרום אמריקה במורו יכניס אותה לחמישייה הפותחת של הטיול שלו. המקום הזה פשוט מושלם, כשנמצאים בו מרגישים כאילו כל ההנאה שבעולם הצטברה במקום אחד, אי אפשר באמת להסביר את ההרגשה שהמקום המדהים הזה משרה על הנוכחים בו, פשוט צריך להגיע לשם כדי להבין. את הסיבוב הראשון שלי בעבודות בדרום אמריקה התחלתי במורו, בשלב הזה של הטיול כבר היינו חבורה של 3 בנים 3 בנות וישנו בפוסדה שנקראת בלאק אנד ווייט, כשהגענו למקום אחרי הקרנבל היינו בהלם שמקבלים אותנו במקום ישראלים, אחרי שהיינו במורו במשך שבועיים החלטנו חברה שלי ואני שאנחנו נשארות לעבוד במקום, כי הרגיש לנו שלא באמת היינו בכל המקומות באי והשילוב של עבודה בדרום אמריקה עם השהייה במקום הוא יהיה מושלם, זה באמת היה ככה, שתינו עבדנו שם על הבר והיה פשוט אדיר! במשך חודש קיבלנו מוצ’ילרים חדשים על הבר והשתזפנו לנו בכיף על החופים המטורפים ובערבים יצאנו למסיבות מטורפות שהיינו מקומבנות בהן, רק לאחר חודש המשכנו בטיול שלנו לעוד מקומות בברזיל...

עבודה בדרום אמריקה - רורה נאבקה

טיילנו אני וחברה שלי את כל ארגנטינה וברזיל יחד, עד שהגענו לבוליביה. האמת שמכל המדינות בהם טיילנו התחברתי הכי הרבה לבוליביה וקולומביה.
אני בחיים לא אשכח את ההגעה שלנו לרורה נבאקה- סוג של יישוב ששוכן על אחד מהשפכים של נהר האמזונס. המקום הזה כולו ירוק, בתים צמודי קרקע ישנים וכבישים שבנויים מאבנים מחוברות. רוב הניידות בישוב היא על כלים דו גלגליים והאווירה שם היא קסומה של שאנטי בכל פינה.
עכשיו, אחרי הטיול ועבודה בדרום אמריקה, אני יכולה להגיד בוודאות שזה אחד המקומות היותר מיוחדים שהייתי בהם בטיול הזה, לא סתם נשארתי לעבוד שם. תבינו שאין שם משהו מיוחד, ואין יותר מדי אטרקציות במקום עצמו, רורה נאבקה היא בעצם נקודת יציאה לפאמפס- שזה סוג של "טיול" על שפכי האמזונס ושהייה של כמה ימים במחנות שנבנו לנופשים. וגם משמשת כנקודת יציאה לטיולים בג’ונגלים, יש כאלה שעושים טיול של 4-5 ימים, יש כאלה שעושים טיול של כמה שבועות ויש את הנועזים שמרחיקים גם לחודש ויותר. ביום השני שהייתי ברורה נאבקה הגענו לבריכה של אוסקר, המקום הזה שבה אותי. זו מעין גבעה גבוהה במיוחד שמשקיפה על כל האזור, מגיעים אליה על אחד האופנועים של התושבים שמשמשים כמוניות, למעלה ישנה הבריכה של אוסקר, עם מוזיקה בפאנן, בריכה, מסעדה, סנוקר, משחקי כדור רשת, חבר’ה צעירים ונוף אלוהי. שם מצאתי את עצמי מתחילה עם העבודה בדרום אמריקה, עבדתי שם במשך חודשיים כברמנית בבר ולאחר מכן המשכתי לבד את הטיול.

עבודה בדרום אמריקה - קוסקו

אחרי שעבדתי בדרום אמריקה, ברורה נאבקה, הייתי בטוחה שאני לא אחזור שוב לעבוד באיזשהו מקום שנמצא בגבולות היבשת, אבל טעיתי. אחרי טיול של כמעט חודש, בין בוליביה לפרו הגעתי לקוסקו. עיר הפוכה לחלוטין מרורה נאבקה, זו עיר מטורפת עם אטרקציות בכל מקום, ואוכל ישראלי שנמצא בכל פינה בכיכר המרכזית, זה נראה כאילו הביאו את ישראל לקוסקו עצמה. עשינו את הקאייקים ואת האזנגטה, עשינו באנג’י, סופרמן, גם נסענו למאצ’ו פיצ’ו וחזרנו, כל יום יצאנו עד שעות הבוקר, בצהרי היום יצאנו לסיבוב ברחובות קוסקו כדי לטעום את מעדניה של עוד מסעדה ששמענו עליה קומפלימנטים רבים (ויש הרבה), או שעשינו סיבוב קניות באחד השווקים, או שפשוט רבצנו בהוסטלים.. כל זה במשך למעלה מחודש. אני, שלא מיציתי את קוסקו החלטתי לעשות סיבוב שני של עבודה בחו"ל , עבדתי שם במסעדה שנקראת הרצל, הרגשתי כאילו אני ממלצרת בישראל, תמיד הייתה תחלופה של ישראלים במקום, האווירה הייתה מטורפת עד השמיים, עבדתי ויצאתי וביליתי מלא, בקוסקו שהיתי כחודשיים וחצי כולל תקופת העבודה ולאחר מכן המשכתי בטיול שלי ללוקיישן הבא.

בדיעבד, אני זוכרת שאני וחברה שלי תכננו כל הרבה דברים בטיול, אבל לעולם אין לדעת, אני מצאתי את עצמי בעבודה בדרום אמריקה מבלי שתכננתי את זה ונהנתי עד השמיים, אני מאמינה שעצם העבודה עצמה במקומות אלו גרם לי להנות מהטיול אף יותר, ומה גם שהצלחתי לחסוך הרבה יותר בכל פעם שנשארתי בנקודה מסוימת בטיול....

Comments are closed.